"אזור התעשייה של קצרין, בירת הגולן, משנה בימים אלה את פניו עם חנוכת שני פרויקטים חדשים ומעניינים: בית הבד של הגולן ומרכז המבקרים "קסם הגולן". שני המרכזים החדשים מצטרפים למרכזי המבקרים הוותיקים של "יקבי רמת הגולן" ושל "מי עדן".
ב"קסם הגולן" יש מיצג חדש וענק המתפרס על 180 מעלות. הגולן מוצג בו במלוא הדרו ויופיו בנושאי חי, צומח והתיישבות עתיקה וחדשה. יש בו דגם תלת מימדי גדול של הגולן שממחיש את הטופוגרפיה, את פריסת היישובים ואת שמורות הטבע.
מרכז המבקרים של בית הבד הוא מבנה מקסים, גדול ואוורירי שמשלב בין אבן בזלת לבין קשתות גדולות. בתווך פזורים עצי זית, אבן גדולה למסיקת זיתים, מתקן משוחזר למעיכה וריסוק ועוד מוצגים. אבנר טלמון, בעל בית הבד, אומר שההשפעה העיקרית על תכנון המבנה הייתה הארכיטקטורה של בתי הכנסת העתיקים בגולן. הקשתות הגדולות בכניסה הושפעו מאלה של האתר המרשים באום אל-קנאטיר, המוכר היום בשם "קשתות רחבעם".
בתוך מרכז המבקרים מתבצע החל מתחילת עונת המסיק (אוקטובר), לעיני הקהל כמובן, התהליך המלא של הפקת שמן זית. המבקרים יוכלו ללוות את התהליך מריסוק הזיתים ועד לשלב הביקבוק. בעתיד הם יוכלו להתלוות גם למסיק עצמו.
במקום חנות בה נמכרים מוצרי בית הבד. שמן הזית המופק כאן, כ-50 טון בשנה, נמכר אף בחנויות באזור הגולן. כ-15 טון ממנו מיועדים ליצוא.
רוב בתי הבד בישראל מתרכזים כיום בהפקת שמן לפי זני זיתים. מאחר שבית הבד של הגולן מקבל זיתים משבעה מגדלים, הפזורים מצפון הכנרת ועד דרום הגולן, הוחלט ללכת על ייצור טעמים ולא זנים. טעם השמן משתנה לאורך עונת המסיק: השמן של הזיתים הראשונים הוא כהה, עם ארומה חזקה, ואילו השמן האחרון עדין יותר, אירופי, חביב על שפים ומתאים לכל סוג אוכל.
היום מייצר בית הבד של הגולן שלושה טעמים עיקריים של שמן: "בית ציידא", "כורסי" ו"טבחא". לכל טעם איפיונים משלו. מקור הטעם של "בית ציידא" בזנים ישראליים קלאסיים כמו סורי, מנזלינו, נבאלי ומעט זן איטלקי לעידון. זהו שמן מהמסיק המוקדם. "כורסי" מופק מזנים יותר אירופיים, כמו פקואל ולאצ'ינו, ונסחט בסוף עונת המסיק , כשהזיתים שחורים.
גם הטעם השלישי, "טבחא", מורכב מזנים שונים. ייחודו בכך שבתחילת התהליך מוציאים את גרעיני הזיתים. בדרך כלל תהליך המסיק מרסק את הפרי עם הגרעינים, מה שגורם לשחרור שמן שנמצא גם בגרעין ומקנה מרירות. בבית הבד של הגולן נפטרים תחילה מהגרעינים כדי להשיג שמן עדין במיוחד. מחירו של שמן "טבחא", לפיכך, גבוה יותר. מחירי השמנים האחרים: פחות או יותר 50 שקלים לבקבוק של 750 מ"ל.
אחד השיירים הבעייתיים בתהליך הפקת שמן הוא מי עכר: מים שנותרים בסוף תהליך הפקת השמן ועלולים לפגוע באיכות הסביבה, כי במקום שהם נשפכים שום דבר לא יכול לצמוח. בית הבד של הגולן נקט שיטה של ניצול הפסולת והחל לייצר מוצרים נוספים כמו סבון גפת (סבון קרצוף טיפולי), תוספים לסלטים 0למשל חומץ זיתים), וסדרה שלמה של תכשירי קוסמטיקה (ביניהם תחליב עיסוי).
מרכז המבקרים בית הבד של הגולן, פתוח 09:00 - 17:00, יום שישי עד 15:00, לא בשבת, סיורים בתיאום מראש. טל' 04-6850023
בסקר שנערך על ידי הארכיאולוג חיים בן דוד, במסגרת לימודיו באוניברסיטת בר אילן, נמצאו 102 בתי בד ב-59 אתרים שונים ברמת הגולן. זוהי כמות מרשימה למדי, ששופכת אור על הישוב היהודי ברמת הגולן בכלל.
הייחוד של האתרים שנסקרו בגולן התחתון הוא שבכל אתר נמצאו שלושה בתי בד ולפעמים אפילו יותר. מדובר איפוא בתעשיית שמן זית מכובדת ביותר. הגולן התחתון סיפק שמן זית לאוכלסייה שהיתה גדולה פי שלושה מגודל אוכלוסייתו שלו, ובעיקר ייצא שמן לכיוון המזרח אל החורן והבשן. עם הכיבוש הערבי פלשו יושבי המדבר מערבה, ונראה שמערך שיווק השמן התמוטט. תושבי הגולן התחתון עזבו את הישוב הכפרי וענף הזית חדל להתקיים. בסוף המאה ה-19 נמצאו בתי בד פעילים רק בסקופיה ובפיק. אחרי מלחמת ששת הימים התגלו חורשות זיתים בודדות בהדרום רמת הגולן ובמדרונות הפונים לכנרת.
היום יודעים שבתי בד עתיקים רבים פזורים בגמלא, כורסי, דבורה, זיתא, בתרא ובעוד שרידי ישובים.